דמיינו שאתם אנשי עסקים.
מבינים אסטרטגיית תמחור מהי, כבר פתחתם מספר עסקים מצליחים, אתם עשירים ומחפשים את ההשקעה הרווחית הבאה, מחפשים תשואה גבוהה בזמן קצר ומוכנים לקחת סיכון מחושב.
אתם נהנים ממגרש המשחקים של עולם העסקים…כרישים.
כעת שמעתם ששוק התקשורת בישראל עומד להיפתח לתחרות ואתם שואלים את עצמכם אם יש כאן משהו מעניין בשבילכם. זהו שוק שיש בו שלוש חברות חזקות: פרטנר, סלקום ופלאפון, כרישים שישיבו מלחמה לכל חברה חדשה שתנסה לנגוס בהם.
שוק התקשורת מכתיב באופן מסורתי השקעות משמעותיות והמימוש אינו מהיר. בנוסף, השוק עצמו נמצא בשחיקה כתוצאה משימוש מאסיבי באפליקציות OTT כגון: Skype, Viber, WhatsApp.
מתחרים חזקים, שוק בירידה, השקעות גדולות…לא נשמע מזמין במיוחד ורמת הסיכון לא נמוכה בכלל.
אבל אתם כרישים בעצמכם ויודעים להתבונן על התמונה הגדולה ובעיקר על המקומות שאף אחד לא מסתכל עליהם.
כאן המקום להזכיר, אסטרטגיית תמחור (Pricing strategy) היא בדרך כלל שקופה, כלומר ניתן בקלות יחסית לנחש מהי ע"י התבוננות במחירים ובמוצר.
אתם מחליטים להיכנס לשוק, מצהירים שתכנסו במחיר אגרסיבי ואכן מבצעים זאת.
המחיר נמוך מאוד, נמוך ממה שהשוק צפה. אין ספק שהייתם שוברים את השוק גם במחיר גבוה יותר, אבל אתם רוצים להבטיח שתשיגו את מטרתכם, להוריד את הסיכון.
עכשיו נשאלת השאלה, מה אתם באמת רוצים להשיג?
אסטרטגיית התמחור שלכם נראית כניסיון להשיג נתח שוק גדול ככל האפשר ואולי להתמזג בעתיד עם אחת מהחברות הקיימות. זה נראה הגיוני ותנאי השוק והרגולציה תומכים בהנחה זאת.
אבל מה אם זו לא באמת המטרה המרכזית שלכם? מה אם זו רק מטרה משנית כי את הכסף הגדול והמהיר כבר עשיתם במקום אחר?
אתם שואלים כיצד?
נניח שאתם יודעים שכל המתחרים שלכם נסחרים בבורסה באופן ישיר (פרטנר, סלקום) ועקיף (פלאפון כחלק מקבוצת בזק).
נניח שהמתחרים יפגעו מתחרות אגרסיבית במיוחד.
נניח שאסטרטגיית התמחור שלכם היא להוריד את מחיר המניה של המתחרים ככל האפשר.
נניח שמחיר המניה שלהם אכן ירד כתוצאה מכך.
נניח שמכרתם את המניה שלהם בשורט.
(אפרופו פנטזיות…הייתה בזמנו שמועה עקשנית שבן לאדן "הימר" על ירידה של שוק המניות בארה"ב קצת לפני הפיגוע במגדלי התאומים).
נניח שאתם כרישים…
There are two options to short share of other telecom companies:
1. As the newborn telecom
2. As a different entity – as a private person or another company
So,
1. Is not really an option – you might have to account for that as a liability because you are actually borrowing the stock from a broker (although it will be collateralized by the cash). It can be very problematic because the company probably has a lot of other debt which can be tied to capital structure and certain ratios.
Also, it is a directional bet on a behavior of the certain stock, the stock can go up in a short term and you will have to post more cash as collateral, putting some additional pressure on your liquidity. This of course will bring a lot of questions from the shareholders and debt holders.
2. As a different entity, you can squeeze some dollars out of it, but the risk is big.
You might face a legal action. The issue is that if you deliberately pursue a strategy which is damaging for the company but very good for you personally, you are not acting in a good faith as a manager and more specifically you are discriminating other shareholders. If another shareholder does not get expected return on investment (and I am talking about something mild here), he might push for the legal action on the basis of misconduct and lack of good faith. If, God forbid, the company runs ashore, you may end up facing the lifting of the corporate veil, because then debt holders and other shareholders as one will pursue you on the same basis.
3. You also put some capital of your own into the company and you clearly endanger it if the only aim of the strategy is to support your short position. Overall, it looks like the risk adjusted performance of that strategy (I mean both dumping and shorting) would make it irrelevant.
Therefore, I would be very surprised if anyone could really do that on a significant scale due to all the risks. I would expect that only entities who are engaged in this type of the activities would be investment banks that advised on the deal and have the ability, guts and legal backing to do so.
תודה רבה על ההערות המחכימות
בסך הכל, זהו תרגיל מחשבתי, אבל אני אכן חושב שהסיפור הדימיוני הזה הוא קצת פחות דימיוני ויותר חוקי כאשר מדובר בבעל הון שיכול לבצע השקעות משמעותיות ולא בנושא משרה.
כמו כן, אסור להיות קיצוני במימוש של אסטרטגיה כזאת.
כמעט בכל החלטת תמחור יש טווח מחירים הגיוני וההחלטה הטקטית היא לבחור נקודות מחיר בתוך הטווח.
יהיה קשה מאוד להוכיח אם מחיר נקבע בצד הנמוך של הטווח (שאמור להיות עדיין רווחי ולשרת מטרה ראויה – נתח שוק משמעותי) בגלל סיבה נוספת.
ואם את ההשקעה לא אתה מבצע אלא איזו חברה עלומה שבמקרה בשרשור כלפי מעלה
שייכת לשותף צרפתי עשיר מאוד שיש לך ולא מעורב באופן ישיר בעסק
ולגבי ההון שהושקע בחברה הוא שואף לכלום אין רשת אין מערכות ואין כמעט עובדים
אבל כמו ששגיא אמר זה רק תרגיל מחשבתי או בעצם לא?
בתור תרגיל מחשבתי זה אפשרי.כמו בשיר על מליונרים ואשליות. לפעמים פשוט לא סביר. בעיני, לא בתור אסטרטגיה עסקית כוללת של dumping ומכירה בחסר בו זמנית עם סכומים משמעותיים שני הצדדים.
בסוף זה עסק של חישוב סיכונים וסיכויי הצלחה.
הרי להשקיע בבורסה בדיעבד, כשאתה יודע מה קרה, זה קל. אפשר לקנות בזול ולמכור ביוקר. ולא צריך שום חברת טלקום.
כשאתה צריך לשים כסף אמיתי וגדול (!) בלי שאתה יודע מה יקרה ואיזה נזילות תצטרך – צריך קצת יותר אומץ. אתה מהמר. וזה גם עובד פחות טוב מאשר להמר בדיעבד. הרי אתה לא יודע מתי לצאת. בהתחלה זה עולה 3%. אתה מתחיל להזרים כסף לבטוחות. אתה לא יודע איך השוק יקבל אותך. אתה צריך להחליט. לצאת או להשאר. ואז השוק ירד ב10%, אז מה עכשיו – לצאת ולגזור את הקופון או להשאר?
כלומר, בדרך כלל האחוז שאנשים עושים מהימור בודד (אני לא מדבר על אחזקה של תיק השקעות כולל) הוא נמוך בהרבה מהרווח התאורתי האפשרי שניתן לראות בדיעבד.
הון זעום – כמה זה? ובכמה תעשה שורט?
עד כמה אתם חושבים אפשר למנף עסק חדש בשוק יורד עם מתחרים שהערכה היא שיכולים להחזיר מלחמה?
כמו כן, אני די בטוח שעל כל הלוואה שמו בטוחות אישיות וכו…
אז אולי עשו שורט בבית בשקט על 281 אלף שקל. אפשרי.
אבל אני מאוד אופתע אם מישהו שם הימר בסכומים של מיליוני יורו.
נקודה נוספת: לא יודע איך זה בישראל אבל באנגליה, ארה"ב וגרמניה – זה לא חוקי (עם השגות מסוימות, קרי תלוי בבית משפט)
זה לא שזה חד משמעית עוצר מישהו, אבל זה מוסיף לסיכון של האסטרטגיה הזו.
לגבי הימורים – היו מקרים מעולם. לפעמים זה באמת עובד.
היה פעם בחור, טייס במלחמת העולם השניה. קראו לו פרדריק סמית. השתחרר, חזר הביתה והקים חברת משלוחים דחופים (בכל זאת רצה משהו עם מטוסים). חברה נקלעה לקשיים. הוא גייס עוד קצת חוב, נסע לווגאס והימר על הכל.
וזכה. מפה והלאה העסק רק עלה ועלה. החברה נקראת FEDEX. מה נאמר, הבחור – כריש.
הבעיה היא שכשזה לא עובד פעם אחת בסכום משמעותי – אתה לא שומע יותר על הכריש, הוא פשוט נשכח.
האם זה סיכון ששווה לקחת – כל אחד מחליט לעצמו.